EITC/WD/JSF JavaScript Fundamentals היא תוכנית הסמכת ה- IT האירופית על יסודות שפת התכנות של אתרי JavaScript.
תכנית הלימודים של יסודות JavaScript של EITC/WD/JSF JavaScript מתמקדת במיומנויות מעשיות בתכנות אתרי JavaScript המאורגנות בתוך 15 סעיפים, הכוללות תוכן דידקטי וידאו מקיף כהתייחסות להסמכת EITC זו.
JavaScript היא שפת תכנות המאפשרת פיתוח דפי אינטרנט אינטראקטיביים ונחשבת לחלק חיוני ביישומי אינטרנט מודרניים. לצד HTML ו- CSS, JavaScript היא אחת מטכנולוגיות הליבה של האינטרנט. הרוב המכריע של אתרי האינטרנט משתמשים בו לצורך התנהגות דף הלקוח, ולכל דפדפני האינטרנט העיקריים יש מנוע JavaScript ייעודי לביצועו. כשפה מרובת פרדיגמות, JavaScript תומך בסגנונות תכנות מונעי אירועים, פונקציונאליים וחיוניים. יש לו ממשקי תכנות יישומים (API) לעבודה עם טקסט, תאריכים, ביטויים רגולריים, מבני נתונים סטנדרטיים ומודל אובייקט המסמך (DOM). למרות שקיימים קווי דמיון בין JavaScript ו- Java, כולל שם שפה, תחביר וספריות סטנדרטיות בהתאמה, שתי השפות שונות זו מזו ונבדלות באופן משמעותי בעיצובן. מנועי JavaScript שימשו במקור רק בדפדפני אינטרנט, אך הם מהווים כיום מרכיבי ליבה של מערכות ריצה אחרות, כמו Node.js ו- Deno. מערכות אלו משמשות לבניית שרתים ומשולבות גם במסגרות, כגון Electron ו- Cordova, ליצירת מגוון יישומים.
תקן ECMAScript אינו כולל קלט/פלט (I/O), כגון מתקני רשת, אחסון או גרפיקה. בפועל, דפדפן האינטרנט או מערכת זמן ריצה אחרת מספקים ממשקי API של JavaScript עבור קלט/פלט.
דפדפן האינטרנט מוזאיקה שוחרר בשנת 1993. כדפדפן הראשון עם ממשק משתמש גרפי הנגיש לאנשים שאינם טכניים, הוא מילא תפקיד בולט בצמיחה המהירה של הרשת העולמית המתהווה. היזמים המובילים של Mosaic הקימו אז את תאגיד נטסקייפ, שהוציא דפדפן מלוטש יותר, נטסקייפ ניווט, בשנת 1994. עד מהרה הפך Navigator לדפדפן הנפוץ ביותר. במהלך השנים המעצבות האלה של האינטרנט, דפי אינטרנט יכולים להיות סטטיים בלבד, וחסרים יכולת להתנהגות דינמית לאחר טעינת הדף בדפדפן. היה רצון בזירת פיתוח האינטרנט המתפתחת להסיר מגבלה זו, ולכן בשנת 1995 החליטה נטסקייפ להוסיף שפת סקריפטים ל- Navigator. הם עקבו אחר שני מסלולים כדי להשיג זאת: שיתוף פעולה עם סאן מיקרוסיסטמס כדי להטמיע את שפת התכנות ג'אווה, תוך שהם גם שוכרים את ברנדן אייך להטמיע את שפת התוכנית. הנהלת נטסקייפ החליטה במהרה כי האפשרות הטובה ביותר היא שאייך ימצא שפה חדשה, עם תחביר הדומה ל- Java ופחות כמו Scheme או שפות סקריפט אחרות קיימות. למרות שהשפה החדשה והטמעת המתורגמן שלה נקראו באופן רשמי LiveScript כשנשלחה לראשונה כחלק משחרור Navigator בספטמבר 1995, השם שונה ל- JavaScript כעבור שלושה חודשים. הבחירה בשם JavaScript גרמה לבלבול, ולעתים נוצרה רושם שמדובר בסיבוב אופטי של ג'אווה. מאז שג'אווה הייתה אז שפת התכנות החדשה והלוהטת, זו אופיינה כתחבולה שיווקית על ידי נטסקייפ להעניק מטמון שפה חדש משלה.
מיקרוסופט הציגה לראשונה את Internet Explorer בשנת 1995, מה שהוביל למלחמת דפדפן עם נטסקייפ. בחזית JavaScript תכננה מיקרוסופט את המתורגמן Navigator כדי ליצור משלה, המכונה JScript. JScript שוחרר לראשונה בשנת 1996, לצד תמיכה ראשונית ב- CSS והרחבות ל- HTML. כל אחת מהיישומים הללו הייתה שונה באופן ניכר מעמיתיהם ב- Navigator. הבדלים אלה הקשו על מפתחים לגרום לאתרי האינטרנט שלהם לעבוד היטב בשני הדפדפנים, מה שהוביל לשימוש נרחב בסמלי הלוגו "הנצפים ביותר ב- Netscape" ו- "הנצפים ביותר ב- Internet Explorer" מזה מספר שנים.
בנובמבר 1996 הגישה נטסקייפ JavaScript ל- ECMA International, כנקודת המוצא למפרט סטנדרטי שכל ספקי הדפדפנים יכולים להתאים לו. זה הוביל לשחרור רשמי של המפרט הראשון של ECMAScript בשפה ביוני 1997.
תהליך התקנים נמשך מספר שנים, עם שחרורם של ECMAScript 2 ביוני 1998 ו- ECMAScript 3 בדצמבר 1999. העבודה על ECMAScript 4 החלה בשנת 2000.
בינתיים, מיקרוסופט קיבלה מעמד דומיננטי יותר ויותר בשוק הדפדפנים. בתחילת שנות האלפיים, נתח השוק של Internet Explorer הגיע ל -2000%. פירוש הדבר היה ש- JScript הפך לסטנדרט דה-פקטו עבור סקריפטים בצד הלקוח באינטרנט.
בתחילה מיקרוסופט השתתפה בתהליך הסטנדרטים והטמיעה כמה הצעות בשפת JScript שלה, אך בסופו של דבר היא הפסיקה לשתף פעולה בעבודות ECMA. לפיכך ECMAScript 4 היה עש.
בתקופת הדומיננטיות של Internet Explorer בתחילת שנות האלפיים, סקריפטים בצד הלקוח היו עומדים. זה התחיל להשתנות בשנת 2000, כאשר יורשו של נטסקייפ, מוזילה, שחרר את דפדפן פיירפוקס. פיירפוקס התקבלה היטב על ידי רבים, ולקחה נתח שוק משמעותי מאינטרנט אקספלורר. בשנת 2004 הצטרפה מוזילה ל- ECMA International והעבודה על תקן ECMAScript for XML (E2005X) החלה. זה הוביל למוזילה לעבוד במשותף עם מקרומדיה (שנרכשה מאוחר יותר על ידי אדובי מערכות), שהטמיעו את E4X בשפת ActionScript 4 שלהם, שהתבססה על טיוטת ECMAScript 3. המטרה הפכה לסטנדרטיזציה של ActionScript 4 כ- ECMAScript 3. לשם כך, Adobe Systems פרסמה את הטמעת תמרין כפרויקט קוד פתוח. עם זאת, תמרין ו- ActionScript 4 היו שונים מדי מתסריטים מבוססי צד לקוח, וללא שיתוף פעולה של מיקרוסופט, ECMAScript 3 מעולם לא הגיע לפועל.
בינתיים התרחשו התפתחויות חשובות מאוד בקהילות קוד פתוח שאינן קשורות לעבודות ECMA. בשנת 2005 שחרר ג'סי ג'יימס גארט נייר לבן בו טבע את המונח אייאקס ותיאר מערך טכנולוגיות, ש- JavaScript היה עמוד השדרה שלה, ליצירת יישומי אינטרנט שבהם ניתן לטעון נתונים ברקע, ונמנע מהצורך בעמוד מלא. טוען מחדש. זה עורר תקופת רנסנס של JavaScript, שהובלה על ידי ספריות קוד פתוח והקהילות שנוצרו סביבן. ספריות חדשות רבות נוצרו, כולל jQuery, Prototype, Dojo Toolkit ו- MooTools.
גוגל הופיעה לראשונה בדפדפן Chrome שלה בשנת 2008, עם מנוע ה- JavaScript V8 שהיה מהיר יותר מתחרותיה. החידוש העיקרי היה אוסף בדיוק בזמן (JIT), ולכן ספקי דפדפנים אחרים נדרשו לשפץ את המנועים שלהם עבור JIT.
ביולי 2008 התכנסו המפלגות הנבדלות הללו לכנס באוסלו. זה הוביל להסכם בסופו של דבר בתחילת 2009 לשלב את כל העבודות הרלוונטיות ולהניע את השפה קדימה. התוצאה הייתה תקן ECMAScript 5, שפורסם בדצמבר 2009.
העבודה השאפתנית בנושא השפה נמשכה מספר שנים, והגיעה לשיאה באוסף נרחב של תוספות ושכלולים עם פרסום ECMAScript 6 בשנת 2015. טיוטת המפרט נשמרת כעת באופן גלוי ב- GitHub, ומהדורות ECMAScript מופקות באמצעות תמונות שנתיות קבועות. תיקונים פוטנציאליים בשפה נבדקים באמצעות תהליך הצעה מקיף. כעת, במקום מספרי מהדורה, מפתחים בודקים את מצב התכונות הקרובות בנפרד.
במערכת האקולוגית הנוכחית של JavaScript יש ספריות ומסגרות רבות, שיטות תכנות מבוססות ושימוש מוגבר ב- JavaScript מחוץ לדפדפני האינטרנט. בנוסף, עם עלייתם של יישומים בעלי עמודים בודדים ואתרים אחרים כבדים ב- JavaScript, נוצרו מספר משדרים המסייעים לתהליך הפיתוח.
כדי להכיר את עצמכם באופן מפורט עם תכנית הלימודים להסמכה תוכלו להרחיב ולנתח את הטבלה שלהלן.
תכנית הלימודים של EITC/WD/JSF JavaScript Fundamentals Certification מתייחסת לחומרים דידקטיים בגישה פתוחה בצורת וידאו. תהליך הלמידה מחולק למבנה שלב אחר שלב (תוכניות -> שיעורים -> נושאים) המכסה חלקים רלוונטיים בתכנית הלימודים. ניתן גם ייעוץ ללא הגבלה עם מומחי תחום.
לפרטים על הליך ההסמכה בדוק איך זה עובד?.
משאבי עזר לתכניות הלימודים
מסמכי MDN Web Docs - JavaScript
https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/JavaScript
חומרי למידה של MDN Web Docs - JavaScript - סקריפטים דינמיים בצד הלקוח
https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Learn/JavaScript
תקן W3C לעיצוב ויישומי אתרים - ממשקי API של JavaScript
https://www.w3.org/standards/webdesign/script
W3Schools - מדריך JavaScript
https://www.w3schools.com/js/default.asp
מדריך JavaScript המודרני
https://javascript.info/
CodePen: עורך קוד מקוון ומפתח אתרים חזיתיים
https://codepen.io/
הורד את חומרי ההכנה המלאים ללמידה עצמית לא מקוונת עבור תוכנית יסודות JavaScript של EITC/WD/JSF בקובץ PDF