EITC/IS/LSA Linux System Administration היא תוכנית הסמכת ה-IT האירופית בנושא ניהול וניהול אבטחה בלינוקס, מערכת הפעלה ברשת קוד פתוח המשמשת לעתים קרובות בשרתים עם עמדה מובילה בעולם.
תכנית הלימודים של ניהול מערכת EITC/IS/LSA Linux מתמקדת בידע ובמיומנויות מעשיות בניהול וניהול אבטחה בלינוקס המאורגנת במבנה הבא, וכוללת תוכן דידקטי וידאו מקיף כאסמכתא להסמכת EITC זו.
לינוקס היא אוסף של מערכות הפעלה דמויות Unix בקוד פתוח, המקובלות בדרך כלל כסטנדרט מוביל למערכות הפעלה של שרתי רשת, המבוססות על ליבת לינוקס של Linus Torvalds, אשר שוחררה לראשונה בשנת 1991. ליבת לינוקס, וכן תוכנות מערכת וספריות נלוות, נכללות בדרך כלל בהפצת לינוקס, כאשר רבות מהן מורשות במסגרת פרויקט גנו. למרות שהפצות לינוקס רבות משתמשות במונח "לינוקס", קרן התוכנה החופשית מעדיפה את המונח "גנו/לינוקס" כדי להדגיש את המשמעות של תוכנת גנו.
דביאן, פדורה ואובונטו הן כולן הפצות לינוקס פופולריות. Red Hat Enterprise Linux ו-SUSE Linux Enterprise Server הן שתי הפצות מסחריות. מערכת חלונות כמו X11 או Wayland, כמו גם סביבת שולחן עבודה כמו GNOME או KDE Plasma, כלולים בהפצות לינוקס לשולחן העבודה. הפצות שרת עשויות לכלול גרפיקה או לא, או לכלול ערימת פתרונות כגון LAMP. כל אחד יכול לייצר הפצה לכל מטרה כי לינוקס היא תוכנת קוד פתוח הניתנת להפצה מחדש באופן חופשי.
לינוקס נוצרה עבור מחשבים אישיים מבוססי ארכיטקטורת x86 של אינטל, אך לאחר מכן היא הועברה ליותר פלטפורמות מכל מערכת הפעלה אחרת. ללינוקס יש את הבסיס המותקן הגדול ביותר מכל מערכות ההפעלה למטרות כלליות בשל הדומיננטיות של אנדרואיד מבוסס לינוקס בסמארטפונים. למרות העובדה שלינוקס משתמשים רק 2.3 אחוז מהמחשבים השולחניים, ה-Chromebook, המריץ את מערכת ההפעלה Chrome OS מבוססת ליבת לינוקס, שולט בשוק החינוך האמריקאי K-12 ומהווה כ-20% מכלל המכירות של מחשבים ניידים מתחת ל-300 דולר. . לינוקס היא מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר עבור שרתים (כ-96.4 אחוזים ממיליון שרתי האינטרנט המובילים מריצים לינוקס), כמו גם מערכות ברזל גדולות אחרות כמו מחשבי מיינפריים ומחשבי-על TOP1 (מאז נובמבר 500, לאחר שחיסלו בהדרגה את כל המתחרים).
לינוקס זמינה גם למערכות משובצות, שהן מכשירים שמערכת ההפעלה שלהם משולבת לרוב בקושחה ומותאמת מאוד למערכת. נתבים, בקרות אוטומציה, טכנולוגיית בית חכם, טלוויזיות (טלוויזיות חכמות של סמסונג ו-LG משתמשות ב-Tizen וב-WebOS, בהתאמה), מכוניות (טסלה, אאודי, מרצדס-בנץ, יונדאי וטויוטה כולן משתמשות בלינוקס), מקלטי וידאו דיגיטליים, קונסולות משחקי וידאו , ושעונים חכמים הם כולם דוגמאות למכשירים מבוססי לינוקס. האווויוניקה של ה-Falcon 9 ושל Dragon 2 מבוססת על גרסה מותאמת אישית של לינוקס.
לינוקס היא אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לשיתוף פעולה חופשי בתוכנות בקוד פתוח. על פי הכללים של הרישיונות האישיים שלה, כגון הרישיון הציבורי הכללי של GNU, קוד המקור עשוי לשמש, לעדכן ולהפיץ באופן מסחרי או לא מסחרי על ידי כל אחד.
ליבת לינוקס לא תוכננה, אלא התפתחה באמצעות ברירה טבעית, על פי מספר מפתחי קוד פתוח. למרות שארכיטקטורת יוניקס פעלה כפיגום, טורוואלדס מאמין ש"לינוקס התפתח עם הרבה מוטציות - ומכיוון שהמוטציות היו פחות מאקראיות, הן היו מהירות יותר ומכוונות יותר מחלקיקי אלפא ב-DNA". המאפיינים המהפכניים של לינוקס, לפי אריק ס. ריימונד, הם חברתיים ולא טכניים: לפני לינוקס, תוכנה מתוחכמת נבנתה בקפידה על ידי קבוצות קטנות, אבל "לינוקס גדלה בצורה שונה מאוד. הוא נפרץ כמעט בלי משים מההתחלה על ידי קבוצות גדולות של מתנדבים שתקשרו אך ורק דרך האינטרנט. הטכניקה הפשוטה והטיפשית של פרסום מדי שבוע וקבלת קלט ממאות משתמשים תוך ימים, מה שיוצר סוג של בחירה דרוויניסטית מהירה על המוטציות שהביאו מפתחים, ולא סטנדרטים קפדניים או דיקטטורה, שימשה כדי לשמור על האיכות". "לינוקס לא תוכנן, הוא התפתח", אומר בריאן קנטריל, מהנדס של מערכת הפעלה מתחרה, אבל הוא רואה בכך מגבלה, בטענה שלא ניתן לפתח תכונות מסוימות, במיוחד אלו הקשורות לאבטחה, מכיוון ש"זהו זו לא מערכת ביולוגית בסופו של יום, זו מערכת תוכנה." מערכת מבוססת לינוקס היא מערכת הפעלה מודולרית דמוית יוניקס ששואבת הרבה מההשראה הארכיטקטונית שלה מעקרונות יוניקס שפותחו בשנות ה-1970 וה-1980. ליבה מונוליטית, ליבת לינוקס, משמשת במערכת כזו לטיפול בבקרת תהליכים, רשתות, גישה היקפית ומערכות קבצים. מנהלי התקנים מובנים בתוך הליבה ישירות או מתווספים כמודולים שנטענים בזמן שהמערכת פועלת.
ארץ המשתמש של GNU היא תכונה חשובה של רוב המערכות המבוססות על לינוקס, כאשר אנדרואיד הוא חריג. שרשרת הכלים היא אוסף רחב של כלי תכנות חיוניים לפיתוח לינוקס (כולל המהדרים המשמשים לבניית ליבת הלינוקס עצמה), וה-coreutils מיישמים כלים בסיסיים של יוניקס. ההטמעה של ספריית ה-C של הפרויקט פועלת כמעטפת עבור קריאות המערכת של ליבת לינוקס הנחוצות לממשק ליבה-משתמש, שרשרת הכלים היא אוסף רחב של כלי תכנות חיוניים לפיתוח לינוקס (כולל המהדרים המשמשים לבניית ליבת לינוקס עצמה) , וה-coreutils מיישמים כלים בסיסיים רבים של Unix. Bash, מעטפת CLI פופולרית, פותחה גם היא במסגרת הפרויקט. ממשק המשתמש הגרפי (או GUI) של רוב מערכות לינוקס מבוסס על יישום של X Window System. לאחרונה, קהילת לינוקס עבדה להחליף את X11 ב-Wayland כפרוטוקול שרת התצוגה החלופי. מערכות לינוקס נהנות מכמה יוזמות תוכנה אחרות בקוד פתוח.
הרכיבים המותקנים של מערכת לינוקס כוללים את הדברים הבאים:
- GNU GRUB, LILO, SYSLINUX או Gummiboot הם דוגמאות למטעני אתחול. זוהי תוכנה המופעלת כאשר המחשב מופעל ולאחר אתחול הקושחה לטעינת ליבת הלינוקס לזיכרון הראשי של המחשב.
- תוכנית init, כגון sysvinit או systemd העדכנית יותר, OpenRC או Upstart. זהו התהליך הראשוני שהתחיל על ידי ליבת לינוקס, והוא יושב בראש עץ התהליך; במילים אחרות, init הוא המקום שבו מתחילים כל שאר התהליכים. זה יוזם משימות כמו שירותי מערכת והנחיות כניסה (בין אם גרפיות או במצב מסוף).
- ספריות תוכנה הן אוספי קוד שניתן להשתמש בהם על ידי תוכנות אחרות. המקשר הדינמי המטפל בשימוש בספריות דינמיות במערכות לינוקס המשתמשות בקבצי הפעלה בפורמט ELF ידוע בשם ld-linux.so. אם המערכת מוגדרת כך שהמשתמש יוכל ליצור יישומים בעצמו, קבצי כותרות ייכללו כדי לתאר את ממשק הספריות המותקנות. מלבד ספריית GNU C (glibc), שהיא ספריית התוכנה הנפוצה ביותר במערכות לינוקס, יש עוד ספריות נוספות, כגון SDL ו-Mesa.
- ספריית GNU C היא ספריית תקן C הסטנדרטית, הנדרשת להפעלת תוכניות C על מערכת מחשב. פותחו חלופות למערכות משובצות, כולל musl, EGLIBC (שיבוט glibc בשימוש במקור על ידי Debian), ו-uClibc (נבנה עבור uClinux), אולם השניים האחרונים אינם מתוחזקים עוד. נעשה שימוש ב-Bionic, ספריית C של אנדרואיד עצמה.
- GNU coreutils הוא היישום הסטנדרטי של פקודות Unix בסיסיות. עבור מכשירים משובצים, קיימות חלופות כגון ה-Copyleft BusyBox ו-Toybox ברישיון BSD.
- ערכות כלים של ווידג'טים הן ספריות ליצירת ממשקי משתמש גרפיים (GUI) של יישומי תוכנה. GTK ו-Clutter, שנוצרו על ידי פרויקט GNOME, Qt, שפותחו על ידי פרויקט Qt ובהובלת The Qt Company, ו-Enlightenment Foundation Libraries (EFL), המתוחזקות בעיקר על ידי צוות ה-Enlightenment, הן בין ערכות הכלים של ווידג'טים הזמינות.
- מערכת ניהול חבילות, כגון dpkg או RPM, משמשת לניהול חבילות. ניתן לבנות חבילות גם מ-tarballs מקור או tarballs בינאריים.
- קליפות פקודות וסביבות חלונות הן דוגמאות לתוכניות ממשק משתמש.
ממשק המשתמש, המכונה לעתים קרובות מעטפת, הוא בדרך כלל ממשק שורת פקודה (CLI), ממשק משתמש גרפי (GUI), או פקדים המצורפים לחומרה הנלווית. ממשק המשתמש הטיפוסי במחשבים שולחניים הוא בדרך כלל גרפי, בעוד שה-CLI נגיש לעתים קרובות דרך חלונות אמולטור מסוף או קונסולה וירטואלית נפרדת.
ממשקי משתמש מבוססי טקסט, או קליפות CLI, משתמשים בטקסט הן לקלט והן לפלט. המעטפת של Bourne-Again (bash), שנוצרה עבור פרויקט GNU, היא המעטפת הנפוצה ביותר תחת לינוקס. ה-CLI משמש כולו על ידי רוב רכיבי לינוקס ברמה נמוכה, כולל חלקים שונים של ארץ המשתמש. ה-CLI מתאים במיוחד לאוטומציה של פעולות חוזרות או מושהות, והוא מאפשר תקשורת בין תהליכים קלה יחסית.
קונכיות ה-GUI, עמוסות בסביבות שולחן עבודה מלאות כגון KDE Plasma, GNOME, MATE, Cinnamon, LXDE, Pantheon ו-Xfce, הם ממשקי המשתמש הפופולריים ביותר במערכות שולחניות, בעוד שקיימים מספר ממשקי משתמש אחרים. מערכת חלון X, הידועה גם בשם "X", עומדת בבסיס רוב ממשקי המשתמש הפופולריים. זה מאפשר שקיפות רשת על ידי מתן אפשרות ליישום גרפי הפועל על מחשב אחד להיות מוצג על אחר, שבו המשתמש יכול לקיים אינטראקציה איתו; עם זאת, חלק מהרחבות X Window System אינן מסוגלות לעבוד דרך הרשת. ישנם מספר שרתי תצוגה של X, הפופולרי שבהם הוא X.Org Server, שהוא יישום ההתייחסות.
הפצות שרת עשויות לספק ממשק שורת פקודה למפתחים ומנהלי מערכת, אך עשויות לכלול גם ממשק מותאם אישית עבור משתמשי קצה המותאם למקרה השימוש של המערכת. ממשק מותאם אישית זה נגיש דרך לקוח הפועל על מערכת אחרת שאינה בהכרח מבוססת לינוקס.
עבור X11, ישנם מספר סוגים של מנהלי חלונות, כולל ריצוף, דינמי, ערימה וקומפוזיטציה. מנהלי חלונות מקיימים אינטראקציה עם מערכת X Windows ומאפשרים לך לשלוט במיקום ובמראה של חלונות יישומים בודדים. למנהלי חלונות X פשוטים יותר כמו dwm, ratpoison, i3wm או herbstluftwm יש ממשק מינימליסטי, בעוד שמנהלי חלונות מורכבים יותר כמו FVWM, Enlightenment או Window Maker כוללים תכונות נוספות כמו שורת משימות וערכות נושא מובנית, אך הם עדיין קלים בהשוואה סביבות שולחן עבודה. מנהלי חלונות כגון Mutter (GNOME), KWin (KDE) ו-Xfwm (xfce) כלולים ברוב ההתקנות הבסיסיות של שולחן העבודה, אך משתמשים יכולים לבחור להשתמש במנהל חלונות אחר אם הם מעדיפים.
Wayland הוא פרוטוקול שרת תצוגה שתוכנן להחליף את פרוטוקול X11, אולם הוא עדיין לא זכה לשימוש נרחב נכון לשנת 2014. Wayland, בניגוד ל-X11, אינו דורש מנהל חלונות חיצוני או מנהל חיבור. כתוצאה מכך, Wayland Compositor משמש כשרת תצוגה, מנהל חלונות ומנהל קומפוזיציה כולם ביחד. יישום הייחוס של Wayland הוא Weston, אם כי Mutter ו-KWin מ-GNOME ו-KDE מומרים ל-Wayland כשרתי תצוגה עצמאיים. מאז גרסה 19, Enlightenment הועברה בהצלחה.
כדי להכיר את עצמכם באופן מפורט עם תכנית הלימודים להסמכה תוכלו להרחיב ולנתח את הטבלה שלהלן.
תכנית הלימודים להסמכת ניהול מערכת EITC/IS/LSA Linux מתייחסת לחומרים דידקטיים בגישה פתוחה בצורת וידאו. תהליך הלמידה מחולק למבנה שלב אחר שלב (תוכניות -> שיעורים -> נושאים) המכסה חלקים רלוונטיים בתכנית הלימודים. ניתן גם ייעוץ ללא הגבלה עם מומחי תחום.
לפרטים על הליך ההסמכה בדוק איך זה עובד?.
הורד את חומרי ההכנה המלאים ללמידה עצמית לא מקוונת לתוכנית EITC/IS/LSA Linux System Administration בקובץ PDF