יכולת הכרעה, בהקשר של תיאוריית המורכבות החישובית, מתייחסת ליכולת לקבוע האם ניתן לפתור בעיה נתונה באמצעות אלגוריתם. זהו מושג בסיסי הממלא תפקיד חשוב בהבנת גבולות החישוב וסיווג הבעיות על סמך מורכבותן החישובית.
בתורת המורכבות החישובית, בעיות מסווגות בדרך כלל למחלקות מורכבות שונות בהתבסס על המשאבים הנדרשים כדי לפתור אותן. משאבים אלו כוללים זמן, מקום ומשאבים חישוביים אחרים. המושג הכרעה מתמקד בשאלה האם ניתן לפתור בעיה בכלל, ללא קשר למשאבים הנדרשים.
כדי להגדיר רשמית הכרעה, עלינו להציג את הרעיון של בעיית החלטה. בעיית החלטה היא בעיה שיש לה תשובה של כן או לא. לדוגמה, הבעיה של קביעה אם מספר נתון הוא ראשוני היא בעיית החלטה. בהינתן מספר קלט, הבעיה שואלת אם המספר הוא ראשוני או לא, והתשובה יכולה להיות כן או לא.
יכולת הכרעה עוסקת בקביעה האם ניתן לפתור בעיית החלטה באמצעות אלגוריתם, או באופן שווה ערך, האם קיימת מכונת טיורינג שיכולה לפתור את הבעיה. מכונת טיורינג היא מודל חישוב תיאורטי שיכול לדמות כל אלגוריתם. אם ניתן לפתור בעיית החלטה על ידי מכונת טיורינג, אומרים שהיא ניתנת להכרעה.
רשמית, בעיית החלטה ניתנת להכרעה אם קיימת מכונת טיורינג שעוצרת בכל קלט ומפיקה את התשובה הנכונה. במילים אחרות, עבור כל מקרה של הבעיה, מכונת הטיורינג תגיע בסופו של דבר למצב עצירה ותוציא את התשובה הנכונה (או כן או לא).
יכולת הכרעה קשורה קשר הדוק למושג יכולת חישוב. בעיה ניתנת להכרעה אם ורק אם היא ניתנת לחישוב, כלומר קיים אלגוריתם שיכול לפתור את הבעיה. חקר יכולת ההכרעה ויכולת החישוב מספק תובנות לגבי הגבולות של מה שניתן לחישוב ומסייע בהבנת גבולות המורכבות החישובית.
כדי להמחיש את מושג ההכרעה, הבה נבחן את הבעיה של קביעה אם מיתר נתון הוא פלינדרום. פלינדרום הוא מיתר שקורא אותו קדימה ואחורה. לדוגמה, "מכונית מירוץ" היא פלינדרום. בעיית ההחלטה הקשורה לפלינדרום שואלת האם מיתר נתון הוא פלינדרום או לא.
בעיית החלטה זו ניתנת להכרעה מכיוון שקיים אלגוריתם שיכול לפתור אותה. אלגוריתם אפשרי אחד הוא להשוות בין התווים הראשונים והאחרונים של המחרוזת, לאחר מכן בין התווים השני והשני אחרון, וכן הלאה. אם בשלב כלשהו התווים אינם תואמים, האלגוריתם יכול להסיק שהמחרוזת אינה פלינדרום. אם כל התווים תואמים, האלגוריתם יכול להסיק שהמחרוזת היא פלינדרום.
יכולת הכרעה בהקשר של תיאוריית המורכבות החישובית מתייחסת ליכולת לקבוע האם ניתן לפתור בעיה נתונה באמצעות אלגוריתם. ניתן להחליט על בעיה אם קיימת מכונת טיורינג שיכולה לפתור אותה, כלומר, המכונה נעצרת בכל קלט ומפיקה את התשובה הנכונה. יכולת הכרעה היא מושג בסיסי המסייע בהבנת גבולות החישוב וסיווג הבעיות על סמך המורכבות החישובית שלהן.
שאלות ותשובות אחרונות אחרות בנושא הכרעה:
- האם ניתן להגביל קלטת לגודל הקלט (שווה ערך לכך שראש מכונת הטיורינג מוגבל לנוע מעבר לקלט ה-TM)?
- מה המשמעות של וריאציות שונות של מכונות טיורינג להיות שוות ביכולות המחשוב?
- האם שפה הניתנת לזיהוי טיורינג יכולה להוות תת-קבוצה של שפה הניתנת להכרעה?
- האם ניתן להכריע בבעיית העצירה של מכונת טיורינג?
- אם יש לנו שני TMs שמתארים שפה ניתנת להכרעה, האם עדיין לא ניתן להכריע בשאלת השוויון?
- במה שונה בעיית הקבלה של אוטומטיות מוגבלות ליניארי מזו של מכונות טיורינג?
- תן דוגמה לבעיה שניתן להחליט על ידי אוטומט מוגבל ליניארי.
- הסבר את המושג ניתנות להכרעה בהקשר של אוטומטיות מוגבלות ליניאריות.
- כיצד משפיע גודל הקלטת באוטומטים עם גבולות ליניאריים על מספר התצורות הנבדלות?
- מה ההבדל העיקרי בין אוטומטיות מוגבלות ליניאריות למכונות טיורינג?
צפו בשאלות ותשובות נוספות ב-Decidability