השאלה האם P שווה ל-NP היא אחת הבעיות העמוקות והבלתי פתורות ביותר במדעי המחשב ובמתמטיקה. בעיה זו נמצאת בלב תורת המורכבות החישובית, תחום החוקר את הקושי המובנה של בעיות חישוביות ומסווג אותן לפי המשאבים הדרושים לפתרונן.
כדי להבין את השאלה, חיוני להבין את ההגדרות של המחלקות P ו-NP. המחלקה P מורכבת מבעיות החלטה (בעיות עם תשובה כן/לא) שניתן לפתור על ידי מכונת טיורינג דטרמיניסטית בזמן פולינומי. זמן פולינום מרמז שניתן לבטא את הזמן הנדרש לפתרון הבעיה כפונקציה פולינומית של גודל הקלט. דוגמאות לבעיות ב-P כוללות מיון של רשימת מספרים (שניתן לעשות בזמן O(n log n) תוך שימוש באלגוריתמים יעילים כמו mergesort) ומציאת המחלק המשותף הגדול ביותר של שני מספרים שלמים באמצעות האלגוריתם האוקלידי (שפועל ב-O(log) (דקה (א, ב))) זמן).
המחלקה NP, לעומת זאת, מורכבת מבעיות החלטה שעבורן ניתן לאמת פתרון נתון בזמן פולינומי על ידי מכונת טיורינג דטרמיניסטית. המשמעות היא שאם מישהו נותן פתרון מועמד לבעיה, אפשר לבדוק את נכונותה ביעילות. חשוב לציין, NP אינו מרמז בהכרח שניתן לפתור את הבעיה עצמה בזמן פולינומי, רק שניתן לאמת פתרון מוצע במהירות. דוגמאות לבעיות ב-NP כוללות את בעיית הסיפוק הבוליאנית (SAT), שבה מבקשים לקבוע אם קיימת הקצאה של ערכי אמת למשתנים שהופכת נוסחה בוליאנית נתונה לאמיתה, ואת בעיית המחזור המילטון, ששואלת האם קיים מחזור. שמבקר בכל קודקוד של גרף פעם אחת בדיוק.
השאלה P vs NP שואלת האם כל בעיה שניתן לאמת את פתרונה בזמן פולינומי (כלומר, כל בעיה ב-NP) יכולה להיפתר גם בזמן פולינומי (כלומר, נמצאת ב-P). רשמית, השאלה היא האם P = NP. אם P היה שווה ל-NP, זה היה רומז שכל בעיה שניתן לאמת עבורה פתרון במהירות יכולה גם להיפתר במהירות. יהיו לכך השלכות עמוקות על תחומים כמו קריפטוגרפיה, אופטימיזציה ובינה מלאכותית, מכיוון שבעיות רבות הבלתי פתירות כיום עלולות להיות ניתנות לפתרון יעיל.
למרות עשרות שנים של מחקר, שאלת P לעומת NP נותרה פתוחה. אף אחד עדיין לא הצליח להוכיח P = NP או P ≠ NP. הקושי של בעיה זו מודגש על ידי הכללתה כאחת משבע "בעיות פרס המילניום" על ידי המכון למתמטיקה קליי, עם פרס של מיליון דולר עבור פתרון נכון. היעדר פתרון הוביל להתפתחויות משמעותיות הן במדעי המחשב התיאורטיים והן במדעי המחשב היישומיים.
אחד ממושגי המפתח הקשורים לשאלת P לעומת NP הוא NP-שלמות. בעיה היא NP-שלמה אם היא ב-NP וקשה כמו כל בעיה ב-NP, במובן זה שניתן להפחית אליה כל בעיה של NP באמצעות הפחתת זמן פולינומית. המושג של NP-שלמות הוצג על ידי סטיבן קוק במאמרו המכונן משנת 1971, שם הוכיח שבעיית ה-SAT היא NP-שלמה. תוצאה זו, הידועה כמשפט קוק, הייתה פורצת דרך מכיוון שהיא סיפקה דוגמה קונקרטית לבעיה מלאה ב-NP והקימה מסגרת לזיהוי בעיות אחרות של NP-שלמות.
מאז, בעיות רבות אחרות הוכחו כ-NP-complete, כמו בעיית המוכר הנוסע, בעיית הקליקים ובעיית הכנאפה. המשמעות של שלמות NP היא שאם כל בעיה שלמה NP ניתנת לפתרון בזמן פולינומי, אז כל בעיה ב-NP ניתנת לפתרון בזמן פולינומי, מה שמרמז על P = NP. לעומת זאת, אם לא ניתן לפתור בעיה כלשהי עם NP-שלמה בזמן פולינומי, אז P ≠ NP.
כדי להמחיש את המושג של NP-שלמות, שקול את בעיית איש המכירות הנוסע (TSP). בבעיה זו, מוכר חייב לבקר במערך ערים, כל אחת בדיוק פעם אחת, ולחזור לעיר המוצא, במטרה למזער את מרחק הנסיעה הכולל. גרסת ההחלטה של TSP שואלת האם קיים סיור בערים עם מרחק כולל קטן או שווה לערך נתון. בעיה זו היא ב-NP מכיוון שבהינתן סיור מוצע, ניתן לאמת בקלות בזמן פולינומי אם הסיור עומד באילוץ המרחק. יתרה מכך, TSP הוא NP-שלם מכיוון שניתן להפוך כל בעיה ב-NP למופע של TSP בזמן פולינומי.
דוגמה נוספת היא בעיית הקליק, ששואלת האם גרף נתון מכיל תת-גרף (קליקה) שלם בגודל מוגדר. בעיה זו נמצאת ב-NP כי בהינתן קליקת מועמדת, ניתן לאמת בזמן פולינום האם היא אכן קליקה בגודל הנדרש. בעיית הקליקה היא גם NP-שלמה, כלומר פתרון שלה ביעילות ירמז שניתן לפתור את כל בעיות ה-NP ביעילות.
המחקר של P לעומת NP ושלמות NP הוביל לפיתוח של טכניקות וכלים שונים במדעי המחשב התיאורטיים. טכניקה אחת כזו היא הרעיון של הפחתות זמן פולינומיות, המשמשות להראות שבעיה אחת קשה לפחות כמו בעיה אחרת. הפחתת זמן פולינום מבעיה A לבעיה B היא טרנספורמציה הממירה מופעים של A למופעים של B בזמן פולינום, כך שניתן להשתמש בפתרון למופע שעבר טרנספורמציה של B כדי לפתור את המופע המקורי של A. אם בעיה אפשר לצמצם את A לבעיה B בזמן פולינום, ואת B אפשר לפתור בזמן פולינומי, ואז אפשר לפתור את A גם בזמן פולינומי.
מושג חשוב נוסף הוא הרעיון של אלגוריתמי קירוב, המספקים פתרונות כמעט אופטימליים לבעיות NP-קשות (בעיות קשות לפחות כמו בעיות שלמות NP) בזמן פולינומי. בעוד שהאלגוריתמים הללו לא בהכרח מוצאים את הפתרון האופטימלי המדויק, הם מציעים גישה מעשית להתמודדות עם בעיות בלתי פתירות על ידי מתן פתרונות הקרובים לטוב ביותר האפשרי. לדוגמה, לבעיית איש המכירות הנוסע יש אלגוריתם קירוב ידוע המבטיח סיור בתוך פקטור של 1.5 מהסיור האופטימלי עבור ה-TSP המטרי (כאשר המרחקים מספקים את אי השוויון במשולש).
ההשלכות של פתרון שאלת P לעומת NP חורגות מעבר למדעי המחשב התיאורטיים. בקריפטוגרפיה, תוכניות הצפנה רבות מסתמכות על קשיותן של בעיות מסוימות, כגון פירוק מספרים שלמים ולוגריתמים נפרדים, אשר מאמינים שהם ב-NP אך לא ב-P. אם P היה שווה ל-NP, ניתן היה לפתור בעיות אלו ביעילות, תוך פשרה. אבטחת מערכות הצפנה. לעומת זאת, הוכחת P ≠ NP תספק בסיס חזק יותר לאבטחת מערכות כאלה.
באופטימיזציה, בעיות רבות בעולם האמיתי, כגון תזמון, ניתוב והקצאת משאבים, מתוכננות כבעיות NP-קשות. אם P היה שווה ל-NP, פירוש הדבר היה שניתן לפתח אלגוריתמים יעילים כדי לפתור את הבעיות הללו בצורה מיטבית, מה שיוביל להתקדמות משמעותית בתעשיות שונות. עם זאת, ההנחה הנוכחית לפיה P ≠ NP הובילה לפיתוח של אלגוריתמים היוריסטיים וקירוב המספקים פתרונות מעשיים לבעיות אלו.
לשאלת P לעומת NP יש גם השלכות פילוסופיות, שכן היא נוגעת בטבעה של האמת המתמטית ובגבולות הידע האנושי. אם P היה שווה ל-NP, זה היה רומז שכל הצהרה מתמטית עם הוכחה קצרה יכולה להתגלות ביעילות, מה שעלול לחולל מהפכה בתהליך הגילוי המתמטי. מצד שני, אם P ≠ NP, זה יצביע על כך שיש גבולות מובנים למה שניתן לחשב ולאמת ביעילות, תוך הדגשת המורכבות והעושר של מבנים מתמטיים.
למרות היעדר תשובה מוחלטת לשאלת P לעומת NP, המחקר סביבו הוביל להבנה עמוקה יותר של מורכבות חישובית ולפיתוח של טכניקות וכלים רבים שהשפיעו עמוקות על מדעי המחשב. השאיפה לפתור שאלה זו ממשיכה לעורר השראה ולאתגר חוקרים, להניע את ההתקדמות בתחום ולהרחיב את ההבנה שלנו לגבי גבולות היסוד של החישוב.
שאלות ותשובות אחרונות אחרות בנושא מוּרכָּבוּת:
- האם מחלקה PSPACE לא שווה למחלקה EXPSPACE?
- האם מחלקת המורכבות P היא תת-קבוצה של מחלקת PSPACE?
- האם נוכל להוכיח שמחלקות Np ו-P זהות על ידי מציאת פתרון פולינום יעיל לכל בעיה שלמה של NP ב-TM דטרמיניסטי?
- האם מחלקת NP יכולה להיות שווה למחלקה EXPTIME?
- האם יש בעיות ב-PSPACE שעבורן אין אלגוריתם NP ידוע?
- האם בעיית SAT יכולה להיות בעיה שלמה של NP?
- האם בעיה יכולה להיות במחלקת מורכבות NP אם יש מכונת טיורינג לא דטרמיניסטית שתפתור אותה בזמן פולינומי
- NP היא מחלקה של שפות שיש להן מאמת זמן פולינומי
- האם כל הקשר הוא שפה חופשית בשיעור המורכבות P?
- האם יש סתירה בין ההגדרה של NP כמחלקה של בעיות החלטה עם מאמת זמן פולינום לבין העובדה שלבעיות במחלקה P יש גם מאמת זמן פולינומי?
צפו בשאלות ותשובות נוספות ב-Complexity
עוד שאלות ותשובות:
- שדה: אבטחת סייבר
- תכנית: יסודות תיאוריית המורכבות החישובית של EITC/IS/CCTF (ללכת לתוכנית ההסמכה)
- שיעור: מוּרכָּבוּת (עבור לשיעור בנושא)
- נושא: שלמות NP (עבור לנושא קשור)